מיהם ידועים בציבור

במאמר זה אנסה להבהיר בלשון פשוטה ובאופן קריא מה זה “ידועים בציבור”, מי נכנס תחת הגדרה זו, ומה זכויותיו, תוך הסברת העקרונות הבסיסיים העומדים מאחורי העניין.

כבר בפתח הדברים אבהיר, כי אין בשום מקום בחקיקה הישראלית הגדרה מדויקת של מיהם “ידועים בציבור”, ואף אין באופק הצעת חקיקה להגדרה כגון זו.

למעשה, מאז יצירת מוסד הידועים בציבור ועד היום, עיקר עבודת ההגדרה נפלה דווקא על כתפי בתי המשפט.

במדינת ישראל מוגדר מעמד אישי הנרשם לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965 [המרשם ופרטי הרישום], כאחד מ-4 אופציות – רווק, נשוי, גרוש או אלמן.

כפי שאתם מסוגלים לראות, ידוע בציבור איננו אופציה מבחינת מרשם האוכלוסין. יחד עם זאת, גם אם הידוע בציבור איננו מעמד אישי מוסדר, חוקים רבים מעניקים זכויות רבות למעמד לא מוסדר זה.

מקור הרעיון של ידועים בציבור במשפט האנגלי (המשפט המקובל – Common Law), שם הוגדר מעמד לבני זוג שאינם נשואים תחת הביטוי נישואים לא פורמאליים (sui juris marriage, informal marriage). כאשר בני זוג באנגליה מעוניינים לחיות כבני זוג נשואים, ללא רישום פורמאלי של הנישואים כחוק, הם ייחשבו כנשואים אם הם מציגים את עצמם כלפי הזולת כבני זוג נשואים (נהוג גם לכנות זאת בשם “common-law marriage”).

מוסד זה נקלט תחילה בישראל כפתרון לבעיות חיתון של קבוצות מסוימות הנחשבות בעיני הדת היהודית כפסולי חיתון, כגון ממזרים (המותרים להינשא לגרים או לממזרים אחרים בלבד), מסורבי גט (שאינם מקבלים היתר לנישואים שניים אלא במקרים נדירים), זוגות מעורבים, זוגות חד-מיניים, כוהנים והנשים האסורות להם, וקרובי משפחה מסוימים.

יחד עם זאת, המעגל התרחב בחלוף השנים וכולל כל בני זוג שהחליטו להתנהל כבני זוג נשואים למרות שלא עברו טקס נישואין כדת וכדין.

לפי בתי המשפט, היסודות הנדרשים להכרה בידועים בציבור כוללים מבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי :

[א] היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו.

[ב] היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף, כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים (פסק דין נסיס נ’ יוסטר).          

נקבע כי  יש להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, בנסיבותיו ובכוונות המונחות בבסיסו, תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני בני-הזוג למיסוד הקשר הזוגי, ומידת האפשרות של כל אחד מבני-הזוג לניתוק הקשר.

עוד נקבע כי יש ליתן משקל נכבד לאוטונומית-הרצון של בני-הזוג בעיצוב הקשר הזוגי. כל זאת, בכפוף לעקרון תום-הלב המחיל על המערכת ההסכמית – המפורשת או המשתמעת בין בני-הזוג ערכים של צדק, יושר, הגינות ושוויון

בתי המשפט קבעו, כי כאשר בני זוג חיים כידועים בציבור בשל מניעות חברתית, משפטית, או דתית, העובדה שמדובר ב”ידועים בציבור” ולא בזוג נשוי, היא בעלת חשיבות פחותה לעניין נטל ההוכחה הנדרש להוכחת כוונת השיתוף, לעומת מקרים אחרים בהם בני הזוג מקיימים חיי שיתוף ברמה מסוימת כידועים בציבור, ובוחרים מרצונם החופשי מסיבות כאלה ואחרות שלא להינשא, ולא למסד את הקשר (לעתים דווקא כדי להצביע על העדר כוונת שיתוף), על אף שאין כל מניעה חוקית, חברתית או דתית לעשות כן.

אלה הם האינדיקטורים הנפוצים לקיום ידועים בציבור:

[1] מגורים משותפים
[2] ניהול משק בית משותף
[3] התנהלות כלכלית משותפת (חשבון בנק)
[4] קיום חיי משפחה (כולל יחסי אישות וילדים)
[5] הפגנת הקשר כלפי חוץ (בילויים, נופש, חברים וקרובים)

[6] הבאת ילדים משותפים לעולם (אינדיקציה חזקה).

על בני זוג “ידועים בציבור” חלה הלכת השיתוף, בדומה לתחולתה על בני זוג שנישאו לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, בכפוף לכך שנטל ההוכחה להוכחתה של כוונת שיתוף בנכסים כבד יותר כשמדובר בזוג ידועים בציבור (פסק דין שחר נ’ פרידמן).

על מנת להוכיח כוונת שיתוף יש צורך להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר ובנסיבותיו הספציפיות (בג”ץ פלוני נ’ בית הדין הרבני).

בכל מקרה, מהעובדה בלבד, שגבר ואישה חיים ביחד בנסיבות בהן ידועים הם בציבור כבני-זוג נשואים, אין עדיין להסיק שרכוש שנרכש על-ידי כל אחד מהם בנפרד, רכוש משותף הוא” (כדברי השופט בך בפסק דין שחר נ’ פרידמן). הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף בנכסי בן-זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן-זוג נשוי, במיוחד כאשר אין מדובר בנכס משפחתי מובהק (פסק דין סלם נ’ כרמי).
הכבדת הנטל על הטוען לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור, נובעת מהמשמעות שעשויה להיות להעדר הנישואין ביניהם. לעיתים, בני-זוג מקיימים חיי זוגיות משותפים ללא אקט פורמאלי של נישואין מתוך בחירה שלא למסד את הקשר הזוגי ביניהם, להבדיל ממקרים בהם העדר הנישואין נובע ממניעות להינשא זה לזו. במקרים אחרים, עשוי הדבר להעיד על ארעיות הקשר או על היותו בלתי מחייב, באופן השולל קיומה של כוונה לשיתוף רכושי.

ההלכה הפסוקה לפיה לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על  הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני-הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר  כאמור.

לעניין המזונות, הרי שמוכרת בדין הישראלי חובת ידוע בציבור לשלם מזונות אזרחיים לידועה בציבור שלו כדוגמת אישה נשואה. בית המשפט העליון הכיר בקיומה של חובת בן זוג בתשלום מזונותיה של בת זוגו הידועה בציבור לתקופה קצובה, בגדר מזונות משקמים, על בסיס קונסטרוקציה חוזית (פסק דין ורסנו נ’ כהן).

זכויות ידועים בציבור הוכרו גם בתחום דיני הירושה, שם נקבע במסגרת סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, כי איש ואשה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

דהיינו, ידועה בציבור תירש כאילו הייתה אישה נשואה, ורואים בידוע בציבור כאילו רשם לטובתה צוואה מתאימה (נקרא גם “מעין צוואה”).

חוק הירושה הישראלי הכיר גם בזכות הידועה בציבור למזונות מן העיזבון כדוגמת אישה נשואים (סעיף 57(ג) לחוק הירושה, התשכ”ה-1965). נקבע בחוק, כי איש ואשה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

זכויות ידועים בציבור הורחבו גם במסגרת קרנות הפנסיה השונות, שם הגדירו התקנונים השונים את הידועים בציבור כבני זוג, לשם גיבוש זכאות לקצבת שאירים.

למרות כל אלה, בעיית הידועים בציבור הייתה ונותרה היעדר רישום מסודר של חובות וזכויות.

לפיכך, מומלץ בחום להסדיר את הזכויות והחובות של הידועים בציבור במסגרת מערכת היחסים שלהם בצורה מסודרת ובכתב.

הסדר כגון זה ניתן אף לאישור כפסק דין בפני בית המשפט לענייני משפחה, תחת הכותרת “הסכם לחיים משותפים” (לפי הוראות סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995).

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017, או בכל אמצעי אחר העומד לרשותכם באתר האינטרנט. 

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.