כיצד מחלקים את הרכוש המשותף של בני הזוג כשפניהם לגירושין

במאמר זה אנסה להבהיר בלשון פשוטה ובאופן קריא מה הדרך בה מחלקים רכוש לעת גירושין, תוך הסברת העקרונות הבסיסיים העומדים מאחורי העניין.

על מערכת היחסים הרכושית של בני הזוג במסגרת נישואיהם שולט מאז 1974 חוק בשם חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1974. חוק יחסי ממון תקף רק בין בני זוג נשואים משנת 1974, ואיננו תקף בעניין בני זוג שלא נישאו (ידועים בציבור), או בני זוג שנישאו לפני שנת 1974, לגביהם יחולו הכללים שהתקיימו לפני כניסת החוק לתוקף (מה שנקרא “חזקת השיתוף”).

לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון, בעת פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל הנכסים שצברו בני הזוג, אולם בתחשיב לא ייכנסו נכסים שלא נצברו במאמץ משותף (דהיינו נכסים שבני הזוג הביאו מחוץ לנישואין, מתנות וירושות שקיבלו, או גמלה כלשהי המשתלמת לבן הזוג מהמוסד לביטוח לאומי או גמלה בשל נזק גוף או מוות.

כלומר, אלא אם סוכם במפורש בכתב אחרת, בן הזוג יישאר הבעלים של מתנות שקיבל מאחרים במהלך הנישואין, של נכסים שירש במסגרת הנישואין, של נכסים שהביא אל תוך הנישואין, ושל קצבאות שהוא אמור לקבל בשל נזקי גוף. במידה שבן הזוג האחר מעוניין לשים ידו על נכסים כגון אלה, הוא יצטרך להוכיח שהייתה כוונה לשתף אותו בהם (דבר שאיננו פשוט לעשות, ויש לעגן אותו בראיות מתאימות שתשכנענה את בית המשפט).

כאשר נקלעים הנישואים למשבר, רשאי כל אחד מבני הזוג לדרוש לפרק את השיתוף הנכסים שנצברו במסגרת הנישואים, ולחלקם שווה בשווה בין בני הזוג. לצורך כך מוגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך לדון בנושא. במידה שמוגשת תביעה לגירושין, ניתן לצרף את נושא חלוקת הרכוש לתביעת הגירושין ולדון בהם יחד (העניין מכונה “כריכה”). תביעה לגירושין שכרוך בה נושא חלוקת הרכוש, אפשר שתידון בבית הדין הרבני האזורי.

הערכאה הדנה בחלוקת הרכוש, צריכה תחילה להחליט ממתי נפסק השיתוף ברכוש, ועד למועד זה יבחנו מה נצבר “בקופה” המשותפת. תאריך הפסקת השיתוף נקרא “המועד הקובע”, ובית המשפט לקבוע אותו במועד שבו חל פירוד בין בני הזוג, או כאשר (לפי הראיות) חדלו להתנהל כחטיבה כלכלית אחת, והחלו להתנהל כלכלית בנפרד.

בית המשפט נוהג למנות רואה חשבון מומחה בתחום האקטואריה (המכונה “אקטואר”), על מנת לערוך חוות דעת לגבי האופן שבו אמורה להתבצע חלוקת הרכוש.

האקטואר מקבל (לפי דרישתו) מבני הזוג נתונים לגבי זכויותיהם וחסכונותיהם, מכל מקור, כגון מתלושי משכורת, תדפיסי קרנות פנסיה והשתלמות וכו’.   

עם קבלת תמונה מלאה לגבי המצב הכלכלי של בני הזוג, מציע האקטואר לבני הזוג לחלק את רכושם באחת מ-2 דרכים:

הדרך האחת, בצורת “תחנות יציאה”, דהיינו בכל פעם שכספים הופכים להיות נזילים (מגיע זמן פירעונם מהקופה בה הם נצברו), בן הזג האחד יעביר את מחצית הכספים הנזילים אל בן הזוג האחר, וזהו הסדר שעלול להימשך שנים ארוכות.

הדרך השנייה, באמצעות תשלום “גלובלי”, כלומר האקטואר משערך את ערך הכספים שעתידים להשתחרר בערכם נכון להיום (פעולה הנקראת “היוון”), מתחשב במסים שיש לשלם עבור פירעון מוקדם של כספים, ואז בודק למי מבני הזוג יש סכום גדול יותר. בן הזוג שצבר נכון ליום הבדיקה יותר כספים, יעביר מחצית היתרה לבן הזוג האחר, לפי הערך המופחת של הכספים (כלומר הערך שלהם היום,  פחות המסים שיש לשלם עבור הפירעון המוקדם).

תפקידם של בני הזוג להחליט מי מ-2 הדרכים הללו עדיפה לו, ובמידה שבני הזוג אינם מצליחים לגבש הסכמה, יחליט בעניין בית המשפט.

לעניין נכסי מקרקעין ורכבים, ושאר מיטלטלין, בית המשפט נוהג לאפשר לצדדים לבחור אם למכור אותם במכירה פנימית (כלומר שבן זוג אחד ימכור את מחציתו לבן הזוג האחר, תמורת סכום שמקובל על שניהם), או מכירה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר.

כאשר נוכח בית המשפט לגלות שאין הסכמה בין בני הזוג, או שהם מתקשים לקדם בכוחות עצמם את מכירת הנכסים, הוא מתערב וממנה כונס נכסים לצורך ביצוע הפעולה. שכר טרחת הכונס משולם מתוך מכירת הנכסים (נהוג לפי חוק לקבוע אותו על 4% מערך הנכס הנמכר, בתוספת החזר ההוצאות שהוציא הכונס לצורך ביצוע תפקידו).

להבהרת התמונה אביא דוגמא פשוטה:

בני זוג מחליטים להתגרש, ובבעלותם דירה וחסכונות ממקום העבודה.

בני הזוג אינם מסוגלים להסכים כיצד למכור את הדירה, לכן בית המשפט ימנה כונס, שהינו לרוב עורך דין חיצוני, אלא אם בית המשפט סבור שעורכי הדין של בני הזוג מסוגלים לבצע את משימת כינוס הנכסים בצוותא, עבור בני הזוג.

הדירה תימכר בשוק החופשי לכל המרבה במחיר, והתמורה שתתקבל תתחלק שווה בשווה בין בני הזוג, לאחר ניכוי הוצאות המכירה והכונס.

בית המשפט ימנה אקטואר לבדיקת אופן חלוקת החסכונות ממקום העבודה, ויקבע מה המועד שממנו הפסיקו בני הזוג להתנהל כלכלית במשותף (המועד הקובע).

האקטואר ידרוש מבני הזוג תלושי שכר ודו”חות של קרנות הפנסיה, דו”ח קרנות הנאמנות, חברות הביטוח ושאר המוסדות בהם צבורים כספי בני הזוג.

לאחר מכן יבצע האקטואר תחשיב ויציע לבני הזוג לחלק את הכספים “במכה אחת” או בתשלומים בכל פעם שכספים הופכים להיות נזילים.

אם נרחיב את הדוגמא הנ”ל, נניח שלבעל יש קרן פנסיה שנצברו בה X ש”ח, ולאישה קרן השתלמות שעתידה להשתחרר עוד 3 שנים בסכום Y, ועוד חסכון שרשום על שמה שהוא נזיל וניתן לפדות אותו בכל עת, אז האקטואר יציע:

אופציה ראשונה, שהאישה תעביר היום 1/2 מהחיסכון לבעל, ובעוד 3 שנים 1/2 ממה שייצבר בקרן ההשתלמות לבעל, ועם פרישת הבעל (עם תחילת תשלומי הפנסיה שלו), יעביר הבעל 1/2 מהפנסיה לאישה מדי חודש בחודשו.

האופציה השנייה, האקטואר יבצע תחשיב של מה שצברה האישה נכון להיום (היוון), ובתחשיב ייכלל סכום החיסכון נכון להיום, ושווי קרן ההשתלמות אם האישה תבחר לפרוע אותה פירעון מוקדם היום (כולל מיסוי של הקרן). לאחר מכן, האקטואר יבחן כמה שווה קרן הפנסיה של הבעל, אם יחליט לפרוע את הכספים היום, כולל מיסוי של הכספים.

לאחר מכן, יבדוק האקטואר מה משני הסכומים גבוה יותר. אם נניח שהסכום של הבעל גדול יותר, האקטואר יפחית מסכום הבעל את סכום האישה, ויציע שהבעל ישלם לאישה את מחצית ההפרש הזה, וכך יסיימו “במכה אחת” את חלוקת הכספים.

חשוב לציין, כי חלוקת הרכוש הנהוגה היא חצי חצי, אבל ישנם מצבים בהם בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה, ולפסוק חלוקה אחרת (סעיף 8 לחוק יחסי ממון).

כל מקרה נבחן לגופו, ובית המשפט יבחן בכל מקרה פרטני האם יש הצדקה לתת לבן זוג אחד יותר ממחצית הרכוש, על חשבון חלקו של בן הזוג האחר.

הזכות לחלוקת הרכוש, המכונה גם איזון משאבים, אמורה להתגבש עם הגירושין, אולם קיימת לבית המשפט הסמכות לסטות מכלל זה (סעיף 5א לחוק יחסי ממון).

ניתן להקדים את מועד איזון המשאבים, בנסיבות מסוימות הקבועות בחוק, כאשר חלפה שנה מאז נפתחו הליכים בין בני הזוג להתרת נישואיהם או חלוקת רכושם (גם אם טרם הספיקו להתגרש בפועל), או כאשר קיים קרע בין בני זוג שגרים בנפרד בתקופה מצטברת של לפחות 9 חודשים מתוך שנה (אפשר בנסיבות מסוימות לקצר את התקופה); 

חשוב לציין, כי קיימת חוסר אחידות בין טיפול של בית הדין הרבני בתביעות לחלוקת רכוש, לבין טיפול של בית המשפט לענייני משפחה בתיקים כאלה, כך שחשוב לשקול מה הערכאה המתאימה ביותר לדון בפניה, כשיקול אסטרטגי. בעניין זה מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני משפחה בטרם נקיטת הליכים משפטיים.

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017, או באמצעות אמצעי הקשר האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט.

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.