שמירת זכויות של מי שטרם נולד

מאמר זה אנסה להסביר כיצד מבטיחים את זכויותיו של ילד שטרם נולד למזונות מאביו.

זהו אחד המקרים הנדירים יותר שנתקלתי בהם בקריירה שלי בתחום דיני המשפחה.

להבהרת הבעיה אביא דוגמא פשוטה.

גבר ואישה ניהלו מערכת יחסים רומנטית, והאישה נכנסה להריון.

האישה מעוניינת לשמור על העובר, והגבר מאיים כי במידה שלא תעבור הפלה בכוונתו להיעלם בחו”ל, במטרה למנוע ממנה לגבות מזונות עבור הילד בעתיד.

לפי סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר-לידתו ועד מותו.

המסקנה המתבקשת היא שעובר, אשר טרם נולד, עדיין לא כשיר לזכויות, ולפיכך לא ניתן לפתוח בשמו הליכים במטרה להבטיח שאביו לא ייעלם בחו”ל (הליכים כגון הוצאת צו עיכוב היציאה של האב מהארץ, או הטלת עיקולים על רכושו מפחד שמא ימכור אותם, ולאחר מכן ייעלם בחו”ל, תוך סיכול האפשרות לגבות ממנו את המזונות).

הפתרון לבעיה מסתתר בסעיף 33(א)(6) לחוק הכשרות, לפיו בית המשפט לענייני משפחה רשאי למנות אפוטרופוס לעובר.

אפוטרופוס זה יוכל לתבוע עבור העובר זכויות במסגרת בית המשפט, גם אם הוא עדיין לא כשיר לחובות וזכויות לפי חוק, וזאת מכוח החריג היחיד המוכר במשפט הישראלי לזכויות אדם שטרם נולד, המצוי בסעיף 3(ב) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965.

לפי סעיף 3(ב) לחוק הירושה, מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו הייתה אחרי כן.

המקור לזכות חריגה זו, טמון בהגיון שייתכן שאדם נפטר במהלך ההיריון ממנו עתיד להיוולד צאצאו שהינו גם יורשו החוקי.

בהנחה שהיריון עשוי לארוך 10 חודשים (במקרים נדירים של הסתבכות לפי הדין העברי), יוכל צאצאו לרשת אותו גם בתום 300 ימים מיום פטירתו, בהתבסס על המקרה הקיצוני ביותר, בו אם הצאצא שעתיד להיוולד התעברה בזרעו של המנוח ביום בו נפטר, זאת במטרה שלא לקפח את זכויות הצאצא העתידי.     

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017 או באמצעים האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט.

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.