תביעה להורות – קביעת אבהות או אימהות

אחד מהנושאים המשפטיים המרכזיים המצויים בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, הוא נושא קביעת הורות (אבהות או אימהות) לפי סעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995, ובהתאם להוראות תקנה 258ז(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984.

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך ליתן פסק דין הצהרתי המכיר באדם כהורה של קטין, בין אם לפי פנייה משותפת של שני ההורים, ובין אם על בסיס תביעה שהגיש הורה אחד כנגד ההורה האחר. באופן טבעי, התביעות הנפוצות ביותר הן תביעות של אם לקבוע כי גבר עמו קיימה יחסי אישות הינו אבי התינוק שנולד (לרוב במטרה לכפות על האב לתמוך כלכלית בתינוק, באמצעות פסיקת מזונות).

מזה שנים רבות, נפסקת הורות על יסוד בדיקת רקמות המבוצעת במעבדה מוכרת לסיווג רקמות, לפי חוק מידע גנטי, תשס”א-2000. מעבדות כגון אלה אינן נפוצות בישראל, והן לרוב מהוות חלק מבית חולים ציבורי (בצפון מבוצעות הבדיקות במחלקה האימונולוגית של המרכז הרפואי רמב”ם בחיפה).

הערך המוסף בבדיקת רקמות כגון זו נובע מחד מפשטותה (מדובר בבדיקת דם רגילה), ומאידך בדייקנותה (התוצאה מתקבלת באחוזי וודאות גבוהים מאוד, של לפחות 98%). לפני שהומצאה בדיקת הרקמות, הייתה הפסיקה בנושא ההורות בעייתית מאוד, וכללה ראיות נסיבתיות, כגון ראיות בנוגע לקשר שבין ההורים, ובדיקות דמיון בין התינוק להורים (בדיקות בעלות דרגת וודאות נמוכה).

גם בימינו בדיקת רקמות איננה דבר פשוט כלל ועיקר.

הבעיה נובעת דווקא מסיבות דתיות, כלומר החשש מממזרות. קיים חשש שמא דרגת הוודאות הגבוה של בדיקת הרקמות תטיל על התינוק אות קין של ממזר, במידה שאמו הייתה נשואה לגבר אחר שאיננו אביו, כאשר התעברה (דהיינו כתוצאה מניאוף). ממזרות הינה גזר דין קשה לכל אדם בקהל ישראל, הכולל איסור לבוא בקהל ישראל למשך 10 דורות (דברים, כג, ג). ממזר איננו רשאי להינשא ליהודייה, אלא רק לממזרת או לגיורת (שולחן ערוך, אבן עזר, סימן ד’ ומשנה תורה לרמב”ם בהלכות ביאה, פרק טו).

היהדות רואה פסול כה גדול בממזר, עד כי לפי הלכות שולחן ערוך קיימת חזקה משפטית לפיה “רוב בעילות אחר הבעל”, דהיינו אם קיים ספק אם התינוק הינו בנו של בעלה של האישה, קובעים כי הוא בוודאות בנו של הבעל גם אם יש ספק שהאישה נאפה, ולו במטרה למנוע הדבקת תו ממזר בתינוק. אפילו אמו של התינוק קמה ומצהירה כי בעלה איננו אבי התינוק, לא מאמינים לה, לפי היהדות.

הדין הישראלי נאלץ להתאים את עצמו לדין האישי (הדין העברי) מפני שנישואים במדינת ישראל הינם באחריות גורמים דתיים ולפי דין תורה (סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין), תשי”ג-1953). לפיכך, פסיקת הורות של בית המשפט שעלולה לפגוע במעמד האישי של הקטין, דהיינו להפכו לממזר, נחסמת ע”י בית המשפט כבר בשלביה המוקדמים. במטרה למנוע מצבים אלה, הופך היועץ המשפטי לממשלה בעל דין שכל תיק להצהרת הורות, ומייצג את האינטרסים של הקטין (במיוחד אם ההורים אינם פועלים לטובתו).

מסיבה זו בדיוק, לא ניתן לבצע בדיקת רקמות במדינת ישראל, אלא אם בוצעה בהפניה של בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 27(ב) ו-28(א) לחוק מידע גנטי), ובית המשפט לא ייתן הפניה אלא לאחר שווידא כי אין בהפניה כדי לפגוע בקטין (ספציפית לנושא החשש מממזרות).  

חשוב לציין, כי גם אם ינסו ההורים לעקוף איסור חמור זה, לדוגמא באמצעות ניסיון להציג בבית המשפט תוצאות בדיקת רקמות שנערכה בחו”ל, שם האיסור לא חל, גם אז לא יהיו תוצאות אלה ראיות קבילות בבית המשפט (ראה הוראות סעיף 28יב לחוק מידע גנטי).

כאשר מוגשת תביעה לפסיקת הורות לבית המשפט, וקיים חשש לממזרות, חובה על בית המשפט לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול בירושלים, לקבלת חוות דעתו בעניין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה (סעיף 28ה לחוק מידע גנטי). ראה בית המשפט כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין, עקב חשש לממזרות לפי דין תורה, וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה אלא לאחר שהפנה את בעלי הדין ליחידת הסיוע לשם קבלת הסבר בדבר המשמעות של עריכת הבדיקה, לגביו ולגבי קרוביו.

ייתכן בתיקי הורות מצב הפוך לזה המתואר, בו ההורה של הקטין מעוניין שייקבע כי אדם כלשהו הינו ההורה האחר, והאדם האחר מתנגד לכך. מקרה נפוץ זה, קורה כאשר תינוק נולד מקשר מחוץ מנישואין, ואמו מעוניינת שאביו הביולוגי יירשם במשרד הפנים (מרשם האוכלוסין) כאביו, ויתמוך בו כלכלית. כאשר האב הפוטנציאלי מסרב לעבור בדיקת רקמות, לא ניתן לכפות זאת עליו, מפני שמדובר בבדיקה פולשנית, בה נלקח דם מהנבדקים.

יחד עם זאת. בית המשפט לענייני משפחה לא יקבל סירוב של האב לבצע בדיקת רקמות בשתיקה (במיוחד מפני שמדובר בבדיקת דם פשוטה).

במצב של סירוב בלתי מנומק של ההורה לבצע את הבדיקה, מסוגל בית המשפט להורות על ביצוע בדיקה באמצעים חלופיים, פחות פולשניים, כגון נטילת תאים אפיטליים מהחלל הפנימי של הלחי, דגימת רוק ודגימת שיער (ראה למשל סעיף 28ו לחוק מידע גנטי).

במקרים קיצוניים, כגון מקרים של סירוב מגמתי לבצע בדיקה כלשהי (גם כזו שאיננה פולשנית), יוכל בית המשפט לקבוע אבהות גם ללא בדיקה, על יסוד הסירוב בלבד.

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017 או באמצעים האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט.

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.