חיוב במזונות קרובי משפחה וילדים בגירים

חיוב במזונות קרובי משפחה וילדים בגירים / יובל שבתאי, עו”ד

בציבור רווחת הידיעה כי ניתן לחייב הורה במזונות ילדו הקטין (מתחת לגיל 18 שנים) או בן זוגו, אולם פחות ידוע כי ניתן לחייב גם במזונות מעבר לאלה המפורטים, לדוגמא חיוב הורים במזונות ילדים בגירים (מעל גיל 18 שנים), או חיוב קרובי משפחה מדרגות שונות במזונות קרובי משפחה אחרים, בנסיבות מסוימות.

במאמר זה אבקש לבחון את סוגיית מזונות הקרובים, ולהתייחס לתנאים הנדרשים לחיובים כגון אלה, כולל התייחסות לפסקי דין מרכזיים בנושא.

ראשית כל, החובה בכיסוי מזונות כגון אלה רשומה בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1969, אותו אכנה בקיצור חוק המזונות.

בסעיף 4 לחוק המזונות נרשם כי “אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם –

(1)  הוריו והורי בן-זוגו;

(2)  ילדיו הבגירים ובני-זוגם;

(3)  נכדיו;

(4)  הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו;

(5)  אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.”

בסעיף 5 לחוק המזונות נרשם כי “אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:

(1)  יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו;

(2)  אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;

(3)  אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4.”

לעניין היקף המזונות בהם ניתן לחייב, מתייחס סעיף 6 לחוק המזונות וקובע:

“היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.”

להשלמת התמונה החוקית יצוין כי לפי סעיף 7 לחוק המזונות :

“היו שנים או יותר בני אותה קירבה חייבים במזונות לזכאי, רשאי בית המשפט לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד.”

החיוב במזונות קרובים הוא חיוב עצמאי, שאיננו תלוי בפסיקה קודמת של מזונות אישה או ילדים (ע”א 232/89 לויאן נ’ לויאן).

כפי שניתן להיווכח מהחוק, קיימים שלושה מבחנים מצטברים לפסיקת מזונות קרובים (כפי שעולה מסעיף 5 לחוק המזונות), האחד הינו מבחן האמידות של החייב, השני הוא מבחן הנזקקות של הזוכה, והשלישי נוגע לסדר הקדימות של החיוב, כך שקרוב משפחה בדרגת קרבה גבוהה יותר לתלוי/נזדקק יחויב תחילה (ע”א 4480/93 פלוני נ’ פלונית).

אדם שיחויב במזונות קרוב משפחה הוא אדם “אמיד” כהגדרתו, דהיינו אדם שלאחר כיסוי כל צרכיו וצרכיי משפחתו הגרעינית (בת זוגו וילדיהם הקטינים), עדיין נותר לו סכום שמאפשר לו להפריש לטובת כיסוי הוצאות קרוביו.  

אדם שיהיה זכאי למזונות קרובים הוא אדם “נזקק” כהגדרתו, דהיינו אדם שעל אף מאמצים סבירים איננו מסוגל לספק את צרכיו מעבודה, מנכסים או מכל מקור אחר (הכוונה לאדם שאובייקטיבית מנוע מלהתפרנס בכבוד).

בפסיקה נקבע עד כה כי ישנם מצבים שבהם מניחים כי קיימת “נזדקקות” (הנחה משפטית המכונה גם “חזקה”).

כך, למשל, נקבע כי ילד בגיר המשרת שירות חובה בצה”ל הוא בחזקת “נזקק”, לאור המציאות הישראלית בה ילד המשרת בצבא ממשיך את זיקתו לשירותי הבית, ואיננו מסוגל לפרנס את עצמו בכוחות עצמו. נקבע ע”י בית המשפט העליון כי לאורך שירותו הצבאי ישולמו לילד 1/3 (שליש) מהמזונות ששולמו עבורו בין הגילאים 15-18 שנים, דהיינו עד למועד הגיוס (ע”א 4480/93 פלוני נ’ פלונית).

דוגמא נוספת, בתי המשפט הכירו “כנזקק” גם בגיר שדחה את שירותו הצבאי למטרת השלמת לימודים (דהיינו כיתות יג-יד). בפרשת פלד (תמ”ש (ת”א) 31951/97) נקבעה נוסחה לפיה ההורים ישלמו 2/3 (שני שלישים) מהמזונות, מתוך ההנחה שהילד הבגיר ישלים את ה-1/3 (שליש) הנוסף בכוחות עצמו מעבודה.

בית המשפט רואה את הלימודים העל תיכוניים כהמשכם הישיר והטבעי של הלימודים התיכוניים במקרים מסוימים (ע”מ (ת”א) 1243/03).  

בפרשת נגר החיל בית המשפט את החזקה העובדתית כי ילד בגיר תלוי בהוריו כשם שחייל תלוי בהוריו עד לסיום שירותו הצבאי, ומסכם את ההלכה בדברים אלו:
“… אין מניעה לפסוק מזונות זמניים לקטין שבגר בתקופת לימודיו העל תיכוניים והייתי מאמצת את הנוסחה המקובלת לגבי חיילים בשרות סדיר היינו שליש מהמזונות ששולמו עבורו ערב הגיעו לבגרות + מחצית משכ”ל. אמנם צרכיו של תלמיד אינם מסופקים בחלקם ע”י הצבא והוא לכאורה סמוך באופן מוחלט על שולחן ההורה אצלו מתגורר אולם, מאידך, אין מניעה כי התלמיד ישלים את צרכיו ע”י עבודות מזדמנות בחופשות כפי שנהוג אצל מרבית בני גילו”. (תמ”ש (ת”א) 21330/97 נגר נ’ נגר)

יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כי אין ללמוד מכך כי יש להאריך אוטומטית את תקופת החיוב במקרה של לימודים על תיכוניים, אלא יש לשקול כל מקרה לגופו, ולבדוק באופן סובייקטיבי, האם מתקיימים הוראות סעיף 5 לחוק המזונות (במיוחד לעניין “אמידות” האב), ראה ע”מ (ת”א) 1243/03, תמ”ש (י-ם) 13536/97.

גזרה דומה בעניין מזונות בגיר גזר בית המשפט גם במקרה בו הילד הצטרף למכינה קדם צבאית (תמ”ש (י-ם) 695/96 אהרוני נ’ אהרוני), וגם על מצב שבו הילד לומד בישיבה במסגרת שירות הסדר (תמ”ש (י-ם) 22601/03).

מעבר למבחני האמידות והנזקקות, קיים גם סולם הקדמה שבין החייבים (ע”א 261/67 לוי נ’ לוי). משמעות הסולם היא שלא ניתן להטיל חבות במזונות על קרוב מסוים, אם יש קרוב אחר נמוך יותר בסולם שנקבע בסעיף 4 לחוק המזונות. רק אם פנו לקרוב אחד והוא איננו מסוגל למלא את חובתו לכסות את המזונות, ניתן לפנות לקרוב הבא בתור (כך, לדוגמא, סבו של קטין יחויב במזונותיו לפני שיחויב אחיו של הקטין).

כאשר ישנו יותר מחייב אחד במזונות, כלומר מספר קרובים בדרגה שווה (למשל סבא וסבתא הן מצד האם והן מצד האב), יפסוק בית המשפט את חובתם בנפרד זה מזה לפי הנסיבות (ע”א 426/71 בויום נ’ בויום).

גביית מזונות מקרובים נפוצה במצבים בהם האב בורח מהארץ, ונבצר מהאם אובייקטיבית לגבות את מזונות הילדים ממנו. במצב כזה, תוכל האם לפנות אל קרוביו של האב (לפי סדר הקרבה בסעיף 4 לחוק המזונות), בדרישה לשלם את מזונות הילדים. תביעות כגון אלה נפוצות יחסית כנגד הוריו של האב שנעלם בחו”ל.

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017 או באמצעים האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט.

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.