מהי חזקת המתנה בדיני המשפחה

חזקת המתנה בדיני המשפחה

לאחרונה הנני מייצג בתיק העוסק בתובענה שהגיש בן זוג כנגד בת הזוג לשעבר להשבת כספים שהועברו על ידי בן הזוג לבת הזוג במסגרת מערכת היחסים. בני הזוג נפרדו, וחדלו לקיים קשר רומנטי כפי שהיה בעבר, וכעת בן הזוג טוען כי נתן לבת הזוג הלוואה אותה התחייבה להחזיר לידיו, בעוד שבת הזוג טוענת כי בן הזוג העניק לה מתנה, היות שהייתה במצב כלכלי קשה ונזקקה לתמיכתו.

תיקים כגון אלה מעלים שאלות לגבי כספים שהחליפו ידיים במהלך התקופה שמערכת היחסים הייתה תקינה. מצד אחד, לא כל כסף שהועבר הוא אוטומטית “מתנה”, אך מצד שני אין דרכם של בני זוג לערוך התחשבנויות ביניהם כאשר מערכת היחסים תקינה, ואהבה שוררת ביניהם. בני הזוג מרבים לחלק זה לזו מתנות, איש מהם לא חושב שיש לעקוב אחרי חליפת המתנות, ואיש לא מתכנן להתגונן בפני תביעות עתידיות אפשריות, היה ומערכת היחסים תיכשל חלילה.

במאמר זה אנסה להסביר הקצרה ובצורה פשוטה כיצד מתייחסים דיני המשפחה למתנות שמחליפות ידיים בין בני זוג במסגרת מערכת יחסים תקינה.

כלל ידוע בעולם המשפט, שמתנה היא עסקה דו צדדית המהווה הסכם, ונתינתה נגמרת בהקנייתה מהנותן למקבל המתנה, תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה (ע”א 343/87 פרי נ’ פרי).

באופן רגיל, כאשר אדם טוען כי קיבל מחברו כספים ואיננו חייב להשיבם לו (דהיינו “מתנה”), מתקיים העיקרון הבסיסי בעולם המשפט האזרחי לפיו “המוציא מחברו עליו הראיה”, כלומר נטל השכנוע והראייה להוכיח כי מי שקיבל את הכספים איננו מחויב להשיבם, נופל על כתפי מי שטוען אין לו חובה להשיב את הכספים שקיבל. זה איננו נטל פשוט כלל ועיקר.

ליתר בהירות, לטובת מי שנתן את הכספים עומדת החזקה העובדתית (“חזקה” היא הנחה משפטית), אשר נקבעה בפסיקת בתי המשפט, לפיה מקום בו אדם מודה כי קיבל סכום כסף, עליו נטל הראיה להוכיח שאכן עסקינן בדבר מתנה (בנושא זה קיימת פסיקה רבה, כגון ע”א 180/51 גולדקורן נ’ ויסוצקי; ע”א 4396/90 רוזנמן נ’ קריגר).

הרעיון היסודי בעולם המשפט הוא כי קיימת חזקה שמקורה בדיני הנאמנות האנגליים, לפיה הענקת מתנות איננה מאפיינת את מערכת היחסים שבין הבריות (ראה ע”א 34/88 רייס נ’ עיזבון אברמן). בעניין זה יפים דברי בית המשפט בתיק ע”א 3601/96 בראשי נ’ עיזבון בראשי, שם נקבע כי “הגיונם של דברים מוביל למסקנה שבדרך-כלל קשה יותר למתקשר הסביר לזהות כוונה להענקת דבר ללא תמורה, שכן “אין אדם מוחזק נדבן”.”

יחד עם זאת, כאשר קיימת מערכת יחסים בין הצדדים להעברת הכספים, במיוחד בדרגת קרבה גבוהה (כגון התא המשפחתי הגרעיני), נוהג בית המשפט להפוך את נטל השכנוע, ויחסי הקרבה יוצרים הנחה משפטית לפיה הצד האחד התכוון להעניק ללא תמורה מתנה לצד האחר, מתוך יחסי הדאגה והאחריות הקיימים איש לרעהו במערכת היחסים (בע”מ 7757/07 פלונית).

הנחה משפטית זו מכונה בשם “חזקת המתנה”, כלומר חזקה על מי שמסר כספים למי שקרוב אליו כי התכוון למסור אותם במתנה, ולא מתוך כוונה לקבלם חזרה.

יחסי קרבה אלה אינם חייבים להיות רק בין בני משפחה, אלא אף בין בני זוג לא נשואים כגון ידועים בציבור, או זוג במערכת רומנטית (ראה תמ”ש (י-ם) 53160-09-12).     

דוגמאות בסיסיות לחזקת המתנה הם כספים שעוברים בין בני זוג, וכספים שעוברים בין הורים לילדיהם. מדובר במערכות יחסים שרואים בהן מבחינה חברתית מחויבות מצד הנותן לדאוג לרווחה של המקבל (כגון אב שמסייע כלכלית לבנו).

כאשר מערכת היחסים המשפחתית איננה מאפיינת חובת דאגה לרווחה, כגון כספים העוברים בין אחים, או מילדים להורים (ראה לדוגמא ע”א 3829/91 וואלס נ’ גת; ע”א 34/88 רייס נ’ אברמן; ת”א (מרכז) 30453-07-10 לניאדו נ’ גבע). חשוב לציין, כי העברת כספים בין בני זוג “נתפסת” באופן טבעי פחות כמתנה, מאשר למשל העברת כספים מהורה לילדו.

מבחן נוסף לקיומה של מתנה בין קרובים, הינו “טיבן של מתנות שהן ניתנות בשעה שקיימת קרבה וחיבה בין המעניק למקבל” (ראה ע”א 343/87 גולדברג).

חזקת הכוונה, המונחת ביסודה של המתנה, מבוססת על ניסיון החיים ומשתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. התוצאה של חזקת המתנה בכך שהיא משיתה את הנטל לסתירתה ממקבל המתנה לטוען לבטלותה. הכלל הינו שנטל זה, אין להרימו בהטלת דופי גרידא, אלא יש להראות כי בנסיבותיו של העניין, הקניית המתנה משוללת כל הגיון.

אם אעבור מהכלל אל הפרט, במקרה שבו פתחתי את המאמר, אם בת הזוג תוכיח בראיות כי בינה לבין מי שמסר לה כספים הייתה מערכת יחסים רומנטית, והיא נתמכה כלכלית ע”י בן הזוג בתקופה בה מערכת היחסים הייתה “הרמונית”, אז בית המשפט יעביר את הנטל לבן הזוג להוכיח כי העביר לבת הזוג כספים מתוך התחייבותה להחזיר לו אותם בעתיד.

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017 או באמצעים האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט.

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.