אדם החותם על מסמך מבלי לקרוא אותו (“טענת האפסות”)

אדם החותם על מסמך מבלי לקרוא אותו (טענת האפסות, לא נעשה דבר, Non est factum)

לאחרונה מצוי בטיפולי תיק לא פשוט, של אדם שטען שחתם על מסמך בלי שקרא אותו קודם.

במקרה הפרטני מדובר בעובד, שחתם על מסמך שניסח המעסיק שלו, לפיו הוא מבקש להפסיק את עבודתו, היות שהמעסיק לא הסכים לשפר את משכורתו. לאחר ההתפטרות, הגיש העובד תביעה בבית הדין לעבודה בטענה שפוטר, ולא ידע מה תוכן המסמך עליו חתם (מדובר בעובד עולה מרוסיה שלטענתו איננו קורא עברית, לכן חתם מבלי לדעת מה התוכן).

משרדי מייצג את המעסיקה, שהינה חברת לוגיסטיקה (מפאת החיסיון לא אחשוף את פרטיה).

זוהי טענה בעייתית מאוד בעולם המשפט, שמכונה בשם “לא נעשה דבר”, או טענת “האפסות” (בלועזית non est factum).

הטענה מועלית כאשר המסמך שונה מהותית ממה שהאדם שחתם עליו סבר שכתוב בו.

מקורה ההיסטורי של טענת “לא נעשה דבר” הוא במשפט האנגלי של ימי הביניים, אז שימשה הטענה אדם שנתבע על חוזה שכלל לא נחתם על ידו. על פי ניסוחה המודרני של הטענה, כפי שנוסח במאה ה-19, אין תוקף לחתימה על חוזה שלא לוותה בכוונה. דהיינו, צד לחוזה שחתם על החוזה מבלי שהתכוון לכך יכול במקרים חריגים וקיצוניים להשתחרר מהחוזה בטענת “לא נעשה דבר”.

המשפט הישראלי אימץ את טענת “לא נעשה דבר” עוד בטרם נחקק חוק החוזים הישראלי (ע”א 467/64 שוויץ נ’ סנדור), והשימוש בטענה זו מתאפשר גם במסגרת חוק החוזים לאחר חקיקתו (ע”א 661/88 חיימוב נ’ חמיד).

העיקרון המשפטי הינו שמי שחתם על מסמך, רואים אותו כמי שמחויב לתנאיו, והוא מוחזק כמי שקרא והבין אותו. טענה לפיה צד למסמך משפטי לא קרא אותו, הינה טענה שהנטל להוכיחה כבד מאוד, מעבר לנדרש במשפטים אזרחיים (ע”א 36/99 יפה נ’ עיזבון גלזר).  

ההיגיון בכך פשוט וקל להבנה – אילו היה אדם מסוגל להתחמק בקלות מאחריות בטענה שלא טרח לקרוא את מה שחתם עליו, איש לא היה טורח לקרוא לפני החתימה. מדיניות שיפוטית נכונה, מחייבת יחס חשדני לאדם שחתם על מסמך מחייב ללא עיון בו.

טענת “לא נעשה דבר” עולה גם בהקשר של אדם שחתם על מסמך, וטוען שלא הוסבר לו תוכנו (לדוגמא אדם שחתם על ערבות), אך גם במקרה זה נטל השכנוע כבד מאוד, ופועל כנגד מי שמעלה את הטענה (ע”א 7456/97 מליחי נ’ שמשון ביטוח).

דוגמא נוספת לטענת “לא נעשה דבר” עולה בהקשר של אדם שחתם על מסמך מבלי לקרוא אותו, ולאחר מכן הוא טוען שאיננו מבין את שפת המסמך. במקרה זה רואה הפסיקה את האדם כרשלן ושוללת לרוב את תחולת ההגנה (ע”א 1548/96 בנק איגוד נ’ לופו).

המצבים בהם טענת “לא נעשה דבר” מסוגלת משמש הגנה סבירה למי שחתם ללא קריאה, הינם המצבים בהם לחץ חיצוני שלל את רצון החותם, ולא הייתה לו גמירות דעת כאשר חתם מבלי לקרוא (ע”א 8163/05 הדר ביטוח נ’ פלוני).

דוגמא למקרים כאלה, מצב בו אדם לוקה בנפשו חתם על מסמך וטוען שלא הבין אותו, או אדם שחתם בלית ברירה על הסכם הלוקה פגמים יסודיים כגון עושק או כפייה. חשוב להדגיש כי לא מדובר סתם בפגיעה ברצון החותם, אלא בשלילה (כמעט) מוחלטת שלה.

היסודות הנבחנים כשמועלית טענת “לא נעשה דבר”, הם השוני בין ההסכם לבין מה שהחותם סבר שעליו הוא חותם )נדרש שוני קיצוני ומהותי), ועד כמה מרווח הבחירה של אותו אדם היה צר (חוזה שכמעט ולא נותרה לאדם ברירה אלא לחתום עליו, יבוטל). עוד בודק בית המשפט, שלא הייתה רשלנות מצד מי שמעלה את הטענה (ע”א 779/87 בליט נ’ בנק לאומי).

המסקנה העולה מכל האמור, היא שחובה על אדם לקרוא מסמך לפני שהוא חותם עליו, אחרת ייחשב כמי שקרא (גם אם לא באמת קרא). עדיף לבזבז מספר דקות בחיים, ולעיין במסמך לפני החתימה, מאשר לסמוך על המזל בעתיד.

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017 או באמצעים האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט.

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.