האם שיק שחזר מהווה עבירה פלילית

האם שיק שחזר מהווה עבירה פלילית בישראל

אחד מהפחדים ששמעתי מלקוחות רבים, נוגע לכך שביטול שיקים מהווה עבירה פלילית.

טיפלתי בלקוחות שכיבדו שיקים, שלא הייתה שום סיבה לכבד, רק מפני שחששו שביטול השיקים או אי כיבודו יטיל עליהם אחריות פלילית כלשהי.

כבר בפתח הדברים אדגיש, כי ביטול שיק מהווה עבירה פלילית רק במצבים חריגים וייחודיים.

מעולם לא הייתה זו כוונת המחוקק בישראל, להטיל על אדם מן השורה אות קלון של עבריין, רק מפני ששיק שמסר בוטל, ואין בזה שום היגיון משפטי.

על מנת להסיר את הערפל מסוגיה זו, אסביר בקצרה של המצבים בהם קיים סיכון לביצוע עבירה בביטול שיק (כאמור, מצבים נדירים יחסית).

הפירוט של המעשים והמחדלים שמדינת ישראל רואה בהם כעבירות פליליות, בכללותו קיים במסגרת חוק העונשין, תשל”ז-1977.

בסעיף 432 לחוק העונשין, קיימת התייחסות להוצאת שיק ללא כיסוי, שם נכתב כי מי שמוציא שיק בעודו יודע כי אין חובה על הבנק לפרוע אותו בתאריך שנרשם עליו, או 30 ימים לאחר מכן, והשיק הוצג לפירעון במועד וחזר (ההגדרה המשפטית לשיק חוזר הינה “חולל”), העבריין דינו מאסר שנה או קנס גבוה (קנס של עד 29,200 ₪ נכון לשנת 2016, או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגבוה יותר ביניהם).

כבר מהתייחסות החוק ולשונו, אפשר להבין כי לא כל ביטול או חזרת שיק היא עבירה פלילית, ויש לעמוד במספר קריטריונים מאוד מוגדרים ומיוחדים כדי להיות “עבריין”.

כלל ידוע הוא, שהמדינה בד”כ איננה מתערבת במצבים של שיקים ללא כיסוי, או שיקים חוזרים (לא נוהגת להעמיד כתבי אישום). לרוב, עבירה לפי סעיף 432 לחוק העונשין, באה בחבילה עם עבירות נוספות מסוג זיוף, הונאה וגניבה, אך לרוב לא לבד.

סעיף 432 לחוק העונשין נכתב בתקופה שבה תופעת משיכת שיקים ללא כיסוי הפכה למכת מדינה והגיעה למימדים מדאיגים בחברה הישראלית. מאז התופעה רק הלכה וגדלה, ועדיין גורמת נזקים עצומים למשק הישראלי בתחומי הכלכלה והפיננסים, וגם במישור הערכי-חברתי-מוסרי. לצד הפיכת משיכת שיקים ללא כיסוי במישור הפלילי, כחלק מהמלחמה בתופעה זו, תיקן המחוקק גם את חוק ההוצאה לפועל (הוסיף את סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967), שאיפשר מימוש שיק חוזר ישירות בלשכת ההוצאה לפועל, מבלי לעבור ראשית דרך בית המשפט. הצעד נועד להקל על מי שמחזיק בשיק שחזר, לגבות את כספו במהירות.

יחד עם זאת, לא הייתה מעולם כוונה מצד המחוקק לגרום לאדם שמסר שיק, והחליט לבטלו מפני שלא קיבל תמורת עבורו, להפוך לעבריין בעיני החוק.

גם לא הייתה כוונה להפוך לעבריין אדם שביטל שיק, מפני שהשיק נגנב, או שהחתימה עליו זויפה, או שהשיק ניתן תחת הטעייה, כפייה או איומים.

אפילו במצבים בהם השיק חזר בהיעדר כיסוי (אכ”מ או מוגבל), עדיין אין עילה אוטומטית להפעלת הליכים פליליים, אלא אם מי שמסר את השיק ללא כיסוי, עשה זאת בידיעה שהשיק לא ייפרע, זאת כחלק משיטת פעולה להונות ולרמות סוחרים שונים.

לפיכך, אם מסרת שיק שהחלטת לבטל מסיבה כלשהי, או ששיק שמסרת חזר מכל סיבה שאיננה טכנית, חשוב לא להתעלם אלא לפנות בדחיפות לעורך דין הבקיא בתחום ההוצאה לפועל, על מנת לקבל ייעוץ מתאים לגבי התנגדות להפעלת השיק בלשכת ההוצאה לפועל.

עורך הדין יוכל להזדרז ולהגיש התנגדות לביצוע שטר, אשר תמנע הפעלת הליכי גבייה לא מוצדקים, ותאפשר העברת השיק לבירור בבית המשפט (שם תתברר בצורה עניינית הסיבה לביטול השיק, או לחזרתו, ובמידה שתימצא צודק, השיק יבוטל ותיק ההוצאה לפועל ייסגר).

במסגרת ההתנגדות גם יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל, ולא תיאלץ לחשוש מעיקולים שונים.

התנגדות נכונה לשיק תשפיע לא רק במישור הגבייה האזרחי, אלא גם על המישור הפלילי, ותפחית את הסיכויים שיוחלט לפתוח כנגדך הליכים פליליים.

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017 או באמצעים האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט.

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.