שיעור מזונות הילדים שיש להטיל על האב במצב של משמורת משותפת

במאמר זה אתעמק בשאלת סכום המזונות החודשיים שבית המשפט עשוי להטיל על אב, שמגדל את ילדיו במסגרת משמורת משותפת עם האם.

משמורת משותפת הכוונה למצב בו ההורים מגדלים את הילדים, כך שהילדים שוהים אצלם חלקים מסוימים של השבוע, כולל לינה אצל כל הורה בנפרד. במצב זה, צריך למעשה כל אחד מההורים לדאוג לילדים בנפרד בימים בהם הם שוהים אצלו (כולל האכלתם, הלבשתם, ודאגה למדור תקין וסביר לילדים כולל מיטה, ריהוט, ספרים, משחקים וכו’). 

באופן טבעי, כאשר הילדים נמצאים אצל האב חלק מימי השבוע כולל לינה, הרי שהוא מכסה את הוצאותיהם ישירות מכיסו, ויש לכך ביטוי בגובה המזונות שיש להטיל עליו.  

כבר בפתח הדברים אציין, כי הנושא טרם הוסדר בחקיקה, ואף אין הלכה פסוקה של בית המשפט העליון בירושלים, כך שכל בית משפט שנדרש להכריע בשאלה זו, פוסק לפי ראות עיניו, וחופשי לקבוע שיעור מזונות ילדים, תוך התחשבות או אי התחשבות במשמורת המשותפת.

יחד עם זאת, לאורך השנים האחרונות הסתמנו מספר גישות של בתי משפט שונים לנושא זה.

הגישה הראשונה, הוותיקה יותר, נפסקה ע”י השופטת וילנר בבית המשפט המחוזי בחיפה (ע”מ 318/05), ולפיה עקרונית יש להפחית את דמי המזונות שמוטלים על אב המחזיק את ילדיו במשמורת משותפת עם האם, אולם כל מקרה לגופו. בכל מקרה תיבחן סוגיית הפחתת המזונות לפי נסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים הרלוונטיים, ביניהם הכנסות שני ההורים, רמת החיים אליה הורגלו הילדים, צורכי הילדים וכיו”ב.

במקרה זה הזהיר בית המשפט ממצבים בהם המשמורת המשותפת תהפוך לכדאית, כך שייווצר תמריץ לאבות להילחם באימהות על המשמורת המשותפת, רק במטרה להפחית את המזונות. במקרה זה הופחתו המזונות במצב של משמורת משותפת ב-25% יחסית לדמי המזונות במצב בו האם משמורנית יחידה, והאב מקבל את הילדים להסדרי מפגשים בלבד.  

שיעור זה של הפחתה איננו חקוק בסלע, מפני שבפסק דין נוסף של בית המשפט המחוזי בחיפה (עמ”ש 54256-09-14), עדכני יותר מזה שניתן בתיק ע”מ 318/05, הופחתו 30%. בהרכב ישבה אותה שופטת (וילנר), יחד עם השופטים ד”ר עדי זרנקין וחננאל שרעבי.

הגישה השנייה, כפי שעלתה בבית המשפט המחוזי מרכז בתיק עמ”ש 25027-02-14, סוברת כי המקרים של משמורת משותפת של ההורים, ניתן להסתפק בחיוב האב רק ב-50% יחסית לדמי המזונות במצב בו האם משמורנית יחידה. 

אמנם נקבע כי לא ראוי לפטור אב לחלוטין מתשלום מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת, אולם במקרה של הכנסות שוות של ההורים ראוי להפחיתם למחצית. גישה דומה עלתה ע”י בית המשפט המחוזי מרכז בתיק ע”מ 50603-01-14.

גישה שלישית, עלתה גם בבית המשפט המחוזי בתל אביב (עמ”ש 41760-10-13), שם נקבע כי כאשר עוסקים במשמורת משותפת של ילד בין הגילאים 15-18 שנים, ככל שאין פער כלכלי משמעותי בין ההורים יש לחייבם לשאת כל אחד במחצית הוצאות הילדים, כך שבעצם לא יוטל חיוב על הורה אחד לשלם דמי מזונות להורה האחר.

גישה רביעית, כפי שעלתה מבית המשפט המחוזי בנצרת (עמ”ש 25235-04-14), הינה שבמצב של משמורת משותפת יש לחייב את האב במזונות מלאים, כאילו לא הייתה משמורת משותפת. יחד עם זאת, יצוין כי במקרה ספציפי זה דובר על ילדים צעירים מאוד, על חלוקה לא שוויונית בזמנים בין ההורים, ועל מצב בו האב השתכר הרבה יותר מהאם. 

אם ננסה לעשות סדר בפסקי הדין השונים, נגלה כי קיימת רציפות מחשבה וקו ברור יחסית באשר לאופן חישוב דמי המזונות במצב של משמורת משותפת.

כאשר מדובר בילדים מעל גיל 15 שנים (לגביהם קיימת חובה שווה בין ההורים לתשלום מזונות מכוח דיני הצדקה של המשפט העברי), קיימת נטייה לקבוע שכל הורה יכסה את הוצאות הילדים כאשר אלה נמצאים אצלו, ולמעשה לא יהיה חיוב מזונות.

העניין בתוקף, כל עוד חלוקת הזמנים בהם הילדים נמצאים אצל כל אחד מההורים שווה יחסית, ואין הבדלים גדולים בין ההכנסות של ההורים.

כאשר הילדים צעירים מגיל 15 שנים, מתקיים הכלל של המשפט העברי לפיו חובת מזונות על אביהם. לפי הפסיקה, גם אם יש (עקרונית) ניסיון לחיוב ההורים בנשיאה בהוצאות הילדים באופן שוויוני, עדיין האב הוא החייב העיקרי, והאם הינה החייב המשני.

לפיכך בית המשפט לא ייטה לפטור את האב מתשלום המזונות, אלא יחייב את האב בדמי מזונות נמוכים יותר בהתאם לנסיבות המקרה. לפי הפסיקה, המזונות יופחתו החל מ-25% ועד ל-50% יחסית לגובה המזונות שהיה מחויב בהם האב אלמלא המשמורת המשותפת.

תהיה נטייה להגדיל את אחוזי ההפחתה ככל שהילדים יהיו קרובים יותר לגיל 15 שנים, או כאשר ההכנסות של ההורים יהיו קרובות זו לזו. ככל שהילדים יהיו צעירים יותר, או שהאם תשתכר פחות מהאב באופן משמעותי, כך יגדל אחוז החיוב של האב.

שיטה נוספת עלתה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק עמ”ש 1180-05-14, שם דעת הרוב תמכה בנוסחה לחישוב המזונות במשמורת משותפת.

הנוסחה (מעט מורכבת) הינה 1/2A + 1/2B + C/(C+D) X (E+1/2B) – 1/2E

A הם הצרכים הבסיסיים-הכרחיים של הילד

B היא העלות של המדור הבסיסי

C היא ההכנסה הפנויה של האב (הכנסתו נטו פחות הוצאותיו הסבירות, כולל מדורו)

D היא ההכנסה הפנויה של האם

E הם צרכיו הלא הכרחיים של הילד  

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017 או באמצעים האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט שכתובתו:
www.yuvlaw.com

משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.