יצירת קשר : 972-4-6784017
במאמר זה אסקור מצבים בהם אב איננו מסוגל לשלם את מזונות ילדיו, מסיבות אובייקטיביות (שאינן תלויות בו), וכיצד נוהג בית המשפט עם האב במצבים כגון אלה. מצד אחד, הילדים זקוקים למזונות לשם מחייתם וקיומם, ומצד שני האב פשוט איננו במצב המאפשר לו לתמוך בהם כלכלית אף על פי שהוא מעוניין לסייע לאם הילדים בכלכלתם.
מדובר בהתנגשות של זכויות בסיסיות של שני גורמים – האב והילדים.
מצד אחד, קיימת חובת הותרת מינימום לקיומו של אדם. בית המשפט היושב בדין נדרש להתחשב במצבו של האב על מנת לאפשר לו להותיר את המינימום הנחוץ לו לשם קיום בכבוד (יודגש, המינימום לקיום, דהיינו למילוי צרכים הכרחיים-בסיסיים השווים לכל נפש). המדובר בחובה חוקתית שחלה על בית המשפט בדונו בשאלת היקף החיוב שיחוב אב במזונות ילדיו הקטינים, העולה גם מהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ראה, למשל, בג”צ 10662/04 סלאח חסן נ’ המוסד לביטוח לאומי, פורסם במאגרים, 28.02.12).
בפסק הדין בפרשת סלאח חסן, פירט בית המשפט העליון כי “זכותו של אדם לכבוד לפי החוק היא זכות בעלת שני פנים: פן שלילי, המשמיע כי יש למנוע פגיעה בזכות, ופן חיובי, המטיל חובה על רשויות השלטון להגן על הזכות. במילותיו של הנשיא א’ ברק, “שני ההיבטים (ה’שלילי’ (הפסיבי) וה’חיובי’ (האקטיבי)) הם חלקים שונים מן השלם, שהוא הזכות החוקתית לכבוד. שניהם נובעים מפירושה של הזכות לכבוד כפי שהיא מעוגנת בחוק היסוד. אין בכורה להיבט זה לעומת היבט אחר” (פרשת עמותת מחויבות, בעמ’ 749).”
עוד ציין בית המשפט באותה פרשה כי “בשורה של פסקי דין כבר נקבע כי כבוד האדם במובנו החוקתי מקיף וכולל בתוכו גם זכות למינימום של קיום אנושי בכבוד. בית משפט זה עמד על כך שכבוד האדם כולל את הזכות לקיום אנושי בכבוד הן בפרשות שעוררו היבטים שליליים של הזכות, הן בפרשות שעוררו את היבטיה החיוביים (ראו והשוו: בג”ץ 161/94 אטרי נ’ מדינת ישראל (לא פורסם, 1.3.1994); רע”א 4905/98 יוסף גמזו נ’ נעמה ישעיהו, פ”ד נה(3) 360, 376-375 (2001); רע”א 5368/01 פנחס יהודה נ’ עו”ד יוסף תשובה, כונס נכסים, פ”ד נח(1) 214 (2003); בג”ץ 4128/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ’ ראש-ממשלת ישראל ואח’, פ”ד נח(3) 503, 518 (2004); בג”ץ 5578/02 רחל מנור ואח’ נ’ שר האוצר ואח’, פ”ד נט(1) 729, 736 (2004) (להלן: פרשת מנור); עע”מ 3829/04 אשר טויטו, יו”ר עמותת “מכל הלב” נ’ עיריית ירושלים, פ”ד נט(4) 769, 779 (2004); בג”ץ 1384/04 עמותת בצדק – מרכז אמריקאי ישראלי לקידום צדק בישראל נ’ שר הפנים (לא פורסם, 14.3.2005); בג”ץ 4634/04 רופאים לזכויות אדם נ’ השר לביטחון פנים, פס’ 12 לדברי השופטת א’ פרוקצ’יה (טרם פורסם, 12.2.2007); פרשת עמותת מחויבות, בעמ’ 484-482). אכן, התפרשותו של כבוד האדם על הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד היא כיום מובנת ועמדה זו כבר קנתה לה שביתה בפסיקתנו (ראו: א’ ברק פרשנות במשפט – פרשנות חוקתית 423 (1994) (להלן: ברק, פרשנות חוקתית): “כבוד האדם מניח מינימום של קיום אנושי … תפיסה זו, משותפת היא לכל המודלים בדבר כבוד האדם”).”
כמו כן ראוי לצטט מפסק הדין את הדברים הבאים “הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד מצויה בליבו ובגרעינו של כבוד האדם. חיים בחרפת רעב, ללא קורת גג, תוך חיפוש מתמיד מנין יבוא עזרו של אדם, אינם חיים בכבוד. מינימום של קיום בכבוד הוא תנאי לא רק לשמירה ולהגנה על הכבוד האנושי, אלא גם למיצוי יתר זכויות האדם. אין כל פואטיקה בחיים בעוני ובמחסור. ללא תנאים חומריים מינימאליים, אין לאדם יכולת ליצור, לשאוף, לבחור את בחירותיו ולממש את חירויותיו. במילותיו היפות של השופט י’ זמיר, “אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע. צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם.” (בג”ץ 164/97 קונטרם בע”מ נ’ משרד האוצר, אגף המכס והמע”מ ואח’, פ”ד נב(1) 289, 340 (1998); וראו עוד: גביזון, בעמ’ 45: “לאדם שנאבק להשיג תנאי מחיה מינימאליים אין חופש של ממש לחתור להשגת יעדים כלשהם”).”
מצד שני, בית המשפט מחויב לשמור על זכויות הילד לכלכלה הכרחית בסיסית, תוך תמיכה של האב בכיסוי הוצאות קיומו.
חשוב לדעת ולהבין, כי פסיקת בתי המשפט בתחום מזונות הילדים, איננה נוהגת לפטור אבות מתשלום מזונות ילדיהם, אפילו במצבים קיצוניים בהם האבות נעדרי מקור פרנסה. ההתחשבות תבוא בסכום המזונות שיוטלו על האב, ולא בפטור מלא מתשלום המזונות.
כך, לדוגמא, הפסיקה הטילה חיוב לזון את ילדיהם של אבות המרצים עונשי מאסר (תמ”ש (אשדוד) 4700/97 פלוני נ’ פלוני (לא פורסם)), וכך גם אב נכה חויב במזונות ילדיו הקטינים, למרות שמקור הכנסתו הייתה גמלת נכות (תמ”ש (ת”א) 3590/98 לוי נ’ לוי (לא פורסם)(.
אפילו אב נרקומן הנעדר יכולות השתכרות חויב במזונות ילדיו הקטינים (ת.א. (ת”א) 4679/91 דרורה יצחק נ’ עובדיה יצחק, תק-מש’ 92 עמוד 404(.
בפסק הדין בתיק תמ”ש (חד’) 3710/06 ש.ח. נ’ נ.ר. (פדאור, 10.04.07) חויב במזונות ילדיו אב אסיר, נרקומן וחסר הכנסות.
ראוי לציין, כי אפילו אב המציג כראיה לבית המשפט אישור בדבר הכרה בנכות רפואית זמנית או צמיתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (דהיינו כזה שיש אישור אובייקטיבי שאיננו מסוגל לעבוד, או שנפגעה משמעותית יכולתו להשתכר), אין בכך די כדי לפטור אותו מחובת המזונות ו/או אפילו (בהכרח) לצמצמה. לעניין זה יובאו דברי כב’ השופטת א. אלון, בתיק תמ”ש (קר’) 16500/04 פלוני נ’ אלמונית (פדאור, 13.03.06) :
“מבחינה מהותית, קבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי איננה חזות הכל בדבר יכולתו של ‘הנכה’ לצאת ולהשתכר, לצאת ולהשלים את קצבת הנכות שלו; מבחינה ראייתית אין די בהצגת אישור המל”ל על קבלת קצבת נכות כדי להביא לקביעה שיפוטית בדבר פגיעה מוחלטת ביכולתו של ה’נכה’ לצאת ולהשתכר; על הנכה להתכבד ולפרט בפני בית המשפט מהן המגבלות שבגינן ניתנה לו הנכות ולשכנע שאותן מגבלות, בין פיזיות בין נפשיות, מונעות ממנו באופן מוחלט לצאת ולהשתכר ו/או להשלים את הכנסותיו.”
ראוי לציין כי גם במקרים בהם נקבעה לאב נכות תפקודית, שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ראו בתי המשפט לענייני משפחה חשיבות לנהוג בזהירות בכל הנוגע לפטור ו/או הפחתת חיוב האב הנכה במזונות הילדים. בעניין זה ראה לדוגמא :
בפסק הדין בתיק תמ”ש (ת”א) 56702/04 א.א נ’ י.ו.א. (פורסם במאגרים, 25.06.06) חויב אב המקבל קצבת נכות מלאה מהמוסד לביטוח לאומי (75% נכות כללית), במזונות בתו הקטינה בסך 1,265 ₪ בחודש.
בפסק הדין בתיק תמ”ש (קר’) 2440/05 נ.ח. נ’ נ.ז. (פדאור, 28.06.06), חויב אב המתפרנס מקצבת נכות בלבד, אשר ויתר על כל זכויותיו בדירה לטובת האם בהסכם גירושין בין השאר כתחליף למזונות, בתשלום סך כולל של 2,200 ₪ לשלושה ילדים קטינים.
בפסק הדין בתיק תמ”ש (ת”א) 82411/97 כ.ד. נ’ כ.י. (פדאור, 13.06.02) חויב אב נכה 100% המתנייד בכיסא גלגלים בתשלום מזונות בסך 1,570 ₪ לאחד מילדיו, אך נקבע כי ביצוע החיוב ייעשה על ידי המוסד לביטוח לאומי בלבד.
בפסק הדין בתיק תמ”ש (ת”א) 25361-11-10 י.ד. נ’ י.ח. (פדאור, 24.05.121) נקבע כי אין זה ראוי לפטור אב המקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ממזונות בנו הקטין, וכי יש חייבו בתשלום סך של 1,500 ₪ בחודש, כאשר השתכרותו של האב מהמוסד לביטוח לאומי בתוספת סיוע ממשרד השיכון הייתה בסך 2,720 ₪ בחודש בלבד.
בפסק הדין בתיק תמ”ש (ראשל”צ) 12740-04-10 ז.י. נ’ ז.ה. (פדאור, 02.01.12), חויב אב שנקבעו לו 59% נכות רפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי, וצירף אישורים רפואיים רבים על קשיי ראייה, בעיות אורתופדיות, קשיי שמיעה, חרדות ואשר השתכר רק 1,943 ₪ מקצבת ביטוח לאומי (ללא כרטיסי אשראי ו/או רכוש וללא שהוכחה הכנסה נוספת) בתשלום מזונות עבור 3 ילדיו בסך 3,600 ₪ בחודש .
בפסק הדין בתיק תמ”ש (נצ’) 6523/06 א.ש. נ’ א.ש. (פדאור, 17.07.11), נקבע כי אב שהוכיח פגיעה רפואית ותפקודית (אשר נתמכה גם בחוות דעת רופא תעסוקתית וקביעת נכות צמיתה בשיעור של 20% על ידי המוסד לביטוח לאומי), עדיין יכול להשתכר 75% משכרו קודם לתאונה, ולפיכך יחויב במזונות 3 ילדיו בסך 3,100 ₪ בחודש.
בפסק הדין בתיק תמ”ש (נצ’) 32231-01-10 ל. נ’ ח. (פדאור, 19.12.10), נקבע כי אב שנקבעו לו 53% נכות, איננו פטור מתשלום מזונות ילדיו הקטינים ואשתו.
המסקנה הינה שבית המשפט נדרש לאזן בין הצורך של האב להתקיים מהכנסותיו במינימום כבוד וכאחד האדם, לבין הצורך של ילדיו הקטינים להתקיים. במקרה שבו האדם איננו מסוגל להתפרנס בכבוד, מסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בו (לדוגמא אב נכה), בית המשפט עושה זאת באמצעות קביעת מזונות נמוכים, גם אם נדיר שלא ייפסקו מזונות כלל.
שיעור המזונות שיושתו על האב יהיו נמוכים יחסית למה שנהוג, במקרה שאב יצליח להוכיח בראיות טובות (כגון אישורים רפואיים) כי אכן אין לו יכולת סבירה להשתכר, וכי צרכיו הבסיסיים אינם מאפשרים לו לשלם אלא את המזונות הנמוכים ביותר לילדיו.
כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירויות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017 או באמצעים האחרים העומדים לרשותכם באתר האינטרנט.
משרדנו עוסק בתחומי המשפט האזרחי, כולל ייצוג, ייעוץ וליווי משפטי מלא בדיני משפחה וירושה, דיני עבודה, דיני מקרקעין ועסקאות נדל”ן, הוצאה לפועל ופשיטת רגל ותביעות אזרחיות כספיות למיניהן.