יצירת קשר : 972-4-6784017
הלכה חדשה בנושא תביעה להפחתת מזונות (בע”מ 7670/18)
לאחרונה יצאה הלכה פסוקה חדשה בתחום דיני המזונות, אשר עשתה סדר בנושא הגשת תובענות לשינוי מזונות שנקבעו בפסק דין או הסכם גירושין, במיוחד לאור הבלבול שנוצר בעקבות פסק הדין המפורסם בתיק בע”מ 919/15. מדובר בפסק דין של ביהמ”ש העליון בירושלים מיום 20.01.21, בתיק בע”מ 7670/18, של השופט נ. הנדל (אליו הצטרפו בהסכמה השופטים ברון וגרוסקופף).
בשל חשיבותו של פסק הדין החדש, אפרט את המצב הבעייתי שנוצר, ואת הסדר שיצר פסק הדין הנ”ל במצב הקודם.
מקור “הבעיה” בפסק הדין המפורסם בתיק בע”מ 919/15, במסגרתו אימץ ביהמ”ש העליון גישה חדשה ביחס למזונות קטינים בין הגילאים 6-15 שנים, וקבע גישה מקלה ביחס למזונות קטינים, כך שבוטל החיוב האבסולוטי-אוטומטי של האב לשאת במזונות ילדיו בין גילאים אלה.
במקום חיוב האב באופן אבסולוטי-אוטומטי, קבע ביהמ”ש העליון כי בגילאי 15-6 שנים, חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, כולל שכר עבודה, לפי חלוקת המשמורת הפיזית בפועל בין ההורים, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.
במילים פשוטות, במקום חיוב חד צדדי של האב במזונות הילדים, בוחן בימ”ש את הנתונים הרלוונטיים של שני ההורים, כולל הכנסותיהם, הוצאותיהם, רכושם מכל מקור, ואת הזמן בו נמצאים עמם הילדים בפועל לאורך ימי השבוע. דמי המזונות ייקבעו על בסיס תחשיב המכיל את כל הנתונים הרלוונטיים הללו.
כפועל יוצא, אם להורים הכנסות ורכוש שווים, והילדים מבלים עמם באופן שווה (תחת משמורת משותפת), הרי שבימ”ש לא אמור לפסוק מזונות, וכל הורה יישא בהוצאות הילדים במועדים בהם הם שוהים במחיצתו.
“הבעיה” נוצרה כאשר הלכת בע”מ 919/15 (שפורסמה ביום 19.07.17) יצרה בעצם שתי “מעמדות”: האחד, של אבות שחתמו על הסכם גירושין או קיבלו פסק דין מנומק ובו חיוב בדמי מזונות הילדים לפני 19.07.17, ואלה שהחיוב שלהם במזונות נוצר לאחר 19.07.17, תוך שבאופן טבעי, החיוב של האבות במזונות לאחר פרסום ההלכה החדשה הנ”ל, היה נמוך מהחיוב של האבות האחרים.
באופן טבעי, גרר הדבר זרם מאסיבי של תביעות מצד אבות, אשר חויבו במזונות לפני יום 19.07.17, בדרישה להפחתת המזונות (דהיינו סעד של התאמת המזונות בהם חויבו, לקריטריונים של ההלכה החדשה).
בתי המשפט אליהם נותבו התביעות הללו, נקטו בגישות פרשניות שונות, הסותרות זו את זו, דבר שהוביל לפסיקה מגוונת ולא אחידה.
היו בתי משפט שפסקו כי ההלכה החדשה בתיק בע”מ 919/15, איננה חלה רטרואקטיבית על פסק דין ישנים; היו בתי משפט שפסקו כי די בעצם קיום ההלכה החדשה להצדיק פתיחה מחדש של פסקי דין ישנים לבחינה; היו בתי משפט שסברו שניתן לפתוח פסקי דין ישנים לבחינה חדשה, רק במקרה של שינוי נסיבות שחל בין מועד פסק הדין הישן לתביעה החדשה (אך תחת קריטריונים מקלים); והיו בתי משפט שסברו כי יש להפריד ולהבדיל בין תביעות חדשות שבאו לתיקון פסק דין מנומק, לבין תביעות חדשות שבאו לשנות הסכם גירושין.
לאחר סדרה ארוכה של פסיקות סותרות, הגיע בימים אלה פסק הדין החדש בתיק בע”מ 7670/18, אשר שם סדר בנושא הנ”ל. מאחר שמדובר בפסק דין של בימ”ש עליון, הרי שהוא מחייב את כלל הערכאות שמתחתיו, לרבות את בתי המשפט לענייני משפחה השונים ברחבי הארץ.
בפועל החזירה הפסיקה החדשה הנ”ל, את המצב המשפטי שהיה קיים לפני פסיקת בע”מ 919/15, בנושא הפחתת מזונות.
ביהמ”ש קבע כי יש לאפשר בחינה חדשה של מזונות ילדים (בין אם נקבעו בהסכם גירושין ובין אם בפסק דין מנומק), רק במקרים בהם הוכח שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להפוך את אכיפתו של ההסכם או פסק הדין לבלתי צודקת.
ביהמ”ש דחה את הגישה שהתגבשה בחלק מהערכאות, לפיה די בפסק הדין בתיק בע”מ 919/15, כדי להוות עילה צודקת לתביעה לעדכון דמי המזונות, וקבע כי אין בה כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות, כפי שפורשה בפסיקה קודם שניתן פסק הדין בתיק בע”מ 919/15.
ביהמ”ש נימק את המסקנה הנ”ל אליה הגיע, בכך שכל תוצאה אחרת תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון, ותפתח פתח רחב מדי לזרם תביעות חדשות, שאף יפגע ביציבות חיי בני המשפחה ועלול לפגוע בילדים.
לפי ביהמ”ש, ככל שהתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את פתיחת תיק המזונות, על בתי המשפט לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי המהותי ביחס לסכום המזונות שנקבע בעבר.
ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע”מ 919/15, תוך חתירה, ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות.
לפי בימ”ש, ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת בע”מ 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע”מ 919/15.
לסיכום, ההלכה החדשה (בע”מ 7670/18) קובעת כי בכל תביעה חדשה לשינוי דמי מזונות שנקבעו, יש לבחון קיומו של שינוי נסיבות מהותי, אך באופן זהיר ובמתחם הרכיב המתייחס לשינוי בלבד.
לדוגמא, אם נטען בתביעה חדשה להפחתת מזונות עקב ירידה בהכנסות האב מאז פסק הדין, על ביהמ”ש להביט על התמונה בכללותה, לבחון את השינוי לגופו עפ”י השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה, אך להתמקד ברכיב שכר האב בראי תמונת ההלכה החדשה של בע”מ 919/15.
כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם ללא תשלום ו/או חיוב, בטלפון 050-9190171, 04-6784017.
ניתן גם לפנות אלי בכל עת בדואר אלקטרוני לתיבה Yuvlaw@gmail.com..
יובל שבתאי, עו”ד