עקרונות לבניית הסכם לחיים משותפים בין בני זוג

כאשר שניים מעוניינים לנהל מערכת יחסים זוגית, החורגת ממערכת יחסים רומנטית גרידא, מומלץ להם לרוב לעגן את זכויותיהם וחובותיהם בהסכם מתאים. הסכם זה דומה בהיבטים רבים להסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, אלא שמאחר שחוק יחסי ממון חל רק על בני זוג שנישאו כחוק, במערכת יחסים שאיננה נישואים (כדוגמת ידועים בציבור) נהוג לערוך עבור בני הזוג הסכם המכונה “הסכם לחיים משותפים”.

במסגרת הסכם כזה, מסוגלים בני הזוג להחליט כיצד לנהוג ברכושם, כלומר הרכוש שצברו לפני תחילת מערכת היחסים, והרכוש שיצברו במסגרת מערכת היחסים.

כמו כן יכולים בני הזוג לכלול בהסכם הוראות בדבר נכסים שיקבלו במסגרת הנישואים ממקורות חיצוניים לזוגיות (כדוגמת ירושות ועיזבונות, מתנות, קצבאות ופיצויים וכדומה).

הסכם מסוג זה (בניגוד להסכם ממון), איננו מחייב אישור של ערכאה שיפוטית, אך נהוג ומומלץ לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה, מכוח סמכות אותו בימ”ש לאשר הסכמים, לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995, לפיו:

“כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין.”

אישור הסכם לחיים משותפים בבית המשפט, נותן לו משנה תוקף, מעיד על רצינות בני הזוג בנוגע ליחסיהם, ועשוי לשמש לעתיד גם בסיס לדרישת זכויות לגיטימית מצד בני הזוג (כגון דרישת קצבת שאירים לידוע/ה בציבור של פנסיונר/ית שנפטר/ה).

יש לציין כי בדיוק כמו במצב של הסכם ממון, בית המשפט יזמין את הצדדים לדיון לאישור ההסכם, יברר את פרטיהם, יקריא בפניהם את עיקרי ההסכם, ולאחר שבני הזוג יאשרו בפניו את ההסכמה לתכניו, יעניק בית המשפט להסכם תוקף של פסק דין.

מאחר שהסכם זה הופך לפסק דין לכל דבר ועניין, הרי שהעתקו מתויק בתיקיית מזכירות בית המשפט, וניתן להוציאו משם (בצירוף חותמת “נאמן למקור”) בכל עת, לרבות אם חלילה המקור של ההסכם לחיים משותפים אבד במרוצת השנים.

נהוג לראות בהסכמים לחיים משותפים כנדבך חשוב בקיום מערכת יחסים זוגית, במיוחד בין מי שמנהלים את חייהם תחת הגדרת “ידועים בציבור” (לרוב מי שמתגוררים יחד ללא נישואים, או מנהלים מערכת יחסים שיתופית המעידה על כוונה לקשור את גורלם זה בזה, כולל מסורבי נישואים כדוגמת יהודי/ה וגר/ה, או כהן וגרושה).

בניגוד להוראות הנוגעות למשטר הרכושי שחלות על בני זוג נשואים (המחיל הפרדה רכושית לפי חוק יחסי ממון), המשטר החוקי החל על יחסי ידועים בציבור לא נקבע בחוק, והוא יציר פסיקת בני המשפט השונים.

לפיכך, עלולה לחול במצבי זוגיות של ידועים בציבור, חזקת השיתוף, המסוגלת לגבש זכויות של בן הזוג האחד מנכסים של האחר, כולל נכסים ממקורות חיצוניים (כגון נכסי ירושה, מתנות ורכוש שנצבר לפני תחילת הקשר).

הדרך הבטוחה והיעילה ביותר למנוע חשש לטענות לשיתוף בנכסים כגון אלה לעתיד, היה וחלילה הזוגיות תיכשל, הינה לעגן הפרדה רכושית מלאה בהסכם לחיים משותפים, המאושר בבית משפט.

חשש כגון זה, עולה מפעמים רבות אצל גרושים המעוניינים לפתוח דף חדש בחייהם, עם זוגיות חדשה, אך אינם מעוניינים להינשא הפעם, אלא רק לחיות יחס בזוגיות.

במקרה כזה, רואים בני הזוג חשיבות לוודא כי רכושם נותר שלהם, וכי בן הזוג האחר לא יעלה בעתיד דרישות לגביו (במיוחד עם בן הזוג מעוניין להותיר את הרכוש לאחר פטירתו לילדיו מהנישואים).

בכל מקרה, חשוב לערוך הסכמים לחיים משותפים אצל עורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה, על מנת לוודא כי בבוא העת יוכל ההסכם לשמש נכונה את בני הזוג.

כאמור, להסכם ערך משפטי ראייתי הן לעת פירוד, אך גם לשם גיבוש זכויות במקרה פטירת מי מבני הזוג (כדוגמת דרישה לקצבת שאירים מקרן הפנסיה), לכן חשוב לנסחו באופן משפטי מדויק, ובצורה שתתיישב עם דרישות הפסיקה וקרנות הפנסיה במשק.

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם.

בטלפונים 050-9190171, 04-6784017  (אפשר לפנות גם באפליקציית הווטסאפ).

ניתן גם לפנות אלי בכל עת בדואר אלקטרוני לתיבה  Yuvlaw@gmail.com.

יובל שבתאי, עו”ד