יצירת קשר : 972-4-6784017

הכרה בזכאות של ידועים בציבור לקצבת שאירים בקרן הפנסיה

הכרה בזכאות של ידועים בציבור לקצבת שאירים בקרן הפנסיה

הכרה בזכאות של ידועים בציבור לקצבת שאירים בקרן הפנסיה

 

בפתח הדברים אציין, כי מאמר זה עוסק במצב בו שניים מנהלים מערכת יחסים זוגית התואמת את הגדרת “ידועים בציבור”. קורה כי אחד מבני הזוג נפטר במהלך התנהלות הזוגיות, ובן הזוג שנותר בחיים מעוניין לקבל את קצבת השאירים מקרן הפנסיה שבה צבר בן הזוג שנפטר זכויות, במהלך חייו.

למיטב הידיעה, בכל קרנות הפנסיה במדינת ישראל הושוו התנאים של ידועים בציבור לתנאי בני זוג נשואים, לעניין הזכאות.

יחד עם זאת, לכל קרן פנסיה יש תקנון מסוים החל על חבריה, ובה מוגדרים ומפורטים תכני ההכרה בזכאות ידועים בציבור.

לרוב תכנים אלה עוסקים בתקופה מינימלית בה נדרשים הידועים בציבור להתגורר יחד, טרם פטירתו של החוסך/מבוטח/פנסיונר (בד”כ בין שנה ל-3 שנים).

כך לדוגמא, לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש”ל-1970, המסדיר את נושא הפנסיה של עובדי המדינה, מוגדרים “בני זוג” בסעיף 1 לחוק, תחת ההגדרה “עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו” (קיים נוסף דומה גם למצב בו מדובר בעובדת/זכאית לקצבת פרישה).

הווה אומר, כפי שצוין, החוק מכיר בידועים בציבור כבני זוג, לצורך זכאות.

לעניין זכאות ספציפית לקצבת שאירים, מגדיר סעיף 4(א) לחוק:

“אלה הם שאיריו של נפטר, לעניין חוק זה:

(1)   מי שהייתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהייתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו הייתה פרודה של קבע שלו (להלן – אלמנה);

(2)   מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן – אלמן);”

דהיינו, שוב מוכרים ידועים בציבור כשאירים של הנפטר/ת, לצורך זכאות לקצבה מקרן הפנסיה, תוך שהמגורים המשותפים מהווים אינדיקטור.

דוגמא טובה נוספת הינה קרן הפנסיה הוותיקה “מבטחים” (בניהול עמיתים).

לפי התקנון האחיד של “מבטחים” (הוותיקה), מוגדרים בן/בת זוג כך:

“בן זוג – אחד משני אלה:

(1) בעלה של מבוטחת או פנסיונרית;

(2) מי שהוכר כידוע בציבור כבעלה של מבוטחת או פנסיונרית בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך.”

בת זוג – אחת משתי אלה:

(1) אשתו של מבוטח או פנסיונר;

(2) מי שהוכרה כידועה בציבור כאשתו של מבוטח או פנסיונר בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך.

הווה אומר, שוב כפי שצוין, תקנון קרן הפנסיה הנ”ל מכיר בידועים בציבור כבני זוג, לצורך זכאות (ובלבד שבית משפט אכן הכיר בהם כידועים בציבור).

 

בנקודה זו חשוב להבהיר, כי ידוע/ה בציבור, לא הוגדר מעולם במעמד אישי מוכר במדינת ישראל (כדוגמת רווק, נשוי, גרוש ואלמן).

מסיבה זו אין ידועים בציבור נרשמים כבעלי מעמד במרשם האוכלוסין של משרד הפנים.

לפיכך, כאשר מעוניין אדם להיות מוכר רשמית כידוע/בציבור של אחר/ת, עליו לבקש פסק דין הצהרתי מערכאה שיפוטית מוסמכת.

הכוונה להצהרה מפורשת של בימ”ש, כלפי כל העולם, כי האדם הינו ידוע בציבור של האחר.

יחד עם זאת, לא ניתן לפי הפסיקה לקבל פסק דין אחד כללי לעניין הכרה בשניים כידועים בציבור, אלא לנושא מסוים בלבד. כך גם נקבעת הערכה השיפוטית אליה יש לפנות, או הסמכות העניינית (לפי הנושא בו מבקשים את אותה הצהרה).

לעניין הכרה ספציפית בידועים בציבור לצורך קצבת שאירים, הסמכות נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין בלבד מוסמך להצהיר, בענייני קרנות פנסיה (לפי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969).

לפיכך ברמת הביצוע, אם נפטר אדם, ומי שהייתה ידועה בציבור שלו מעוניינת לדרוש קצבת שאירים שלו (כאלמנתו), עליה לפנות לקרן הפנסיה שלו.

קרן הפנסיה תבקש מאותה בת זוג למלא טפסים, ולהגיש ראיות המוכיחות כי אכן היא עונה להגדרת ידועה בציבור של המנוח.

ראיות אלה מסוגלות להיות תמונות שלהם יחד, תצהירים של מכרים ביחס למערכת היחסים של בת הזוג עם המנוח, הסכם לחיים משותפים שערכו בת הזוג והמנוח, אסמכתאות שגרו יחד בדירה אחת (לדוגמא חשבונות ארנונה, חשמל וכו’ משותפים), אישורים לניהול חשבון בנק משותף, וכל ראיה סבירה אחרת לזוגיות שלהם.

לעתים ידרשו קרנות הפנסיה גם הכרה של המוסד לביטוח הלאומי בהם כידועים בציבור (שכן ניתן לפנות לקבלת קצבת שאירים גם מביטוח לאומי). לרוב, אם יקבל הביטוח הלאומי את בת הזוג והמנוח כידועים בציבור, תעשה זאת גם קרן הפנסיה.

במידה שקרן הפנסיה תסרב להכיר בבת הזוג כידועה בציבור, היא תוכל להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה כאמור.

 

לעניין המבחנים להכרה בשניים כידועים בציבור לצורך קבלת שאירים, אותם יבחן גם בית הדין האזורי לעבודה, הרי שמדובר במבחנים מגוונים, שמשתנים ממקרה למקרים, וספציפיים למערכת הזוגית אותה ניהלו אותם בני זוג.

בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, פורשה הגדרה זו של המונח “הידועה בציבור כאשתו” בהקשר של הזכאות לגמלת שאירים, כך שעל מנת לעמוד בתנאי הזכאות לגמלת שאירים עקב  פטירתו של בן הזוג, צריך שיתקיימו באישה שאינה נשואה שני תנאים מצטברים השלובים זה בזה:

האחד – יחסים של “ידועים בציבור” בעת פטירתו של בן הזוג;

השני  – מגורים משותפים בשעת הפטירה” (ראה לדוגמא עב”ל (ארצי) 14-01-47676 מזל סלח נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגרים, 04.04.17); עב”ל (ארצי) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגרים, 02.04.19)).

יצוין כי המדובר בהכרה של המל”ל, אולם הכרה זו חופפת בהגדרתה גם לתכני תקנוני קרנות הפנסיה.

באשר לתנאי הראשון, של קיום יחסים של “ידועים בציבור” בעת פטירתו של בן הזוג, קבעה הפסיקה כי “המבחן להכרה באישה כידועה בציבור כאשתו של פלוני הינו כפול:

ראשית – על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל.

שנית – עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים (ראה לדוגמא דב”ע נג/6-7 בטר נ’ קג”מ, פד”ע כז’ 3 135; דב”ע 6-37/97 פוגל נ’ מבטחים, פד”ע לב’ 372 ; ע”ע (ארצי) 513/06 קריסלדה קסידסיד נ’ מבטחים מוסד סוציאלי של העובדים בע”מ (פורסם במאגרים, 03.05.07).

באשר לדרישה לקיום חיי משפחה כבני זוג, קבעה הפסיקה כי דרישה זו אינה מחייבת מיסוד הקשר בנישואין, ובלבד שבמוקדו תהא מחויבות רגשית-ערכית, היינו אם היחסים מושתתים על חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל.

הגם שערכים עוסקים בממד רגשי-פנימי, הרי שהמשפט תר אחר ביטויים אובייקטיביים-חיצוניים לממד זה, שהרי אין לשופט היושב בדין כלים להתחקות אחר צפונות ליבו של אדם.

דפוסי התנהגות עשויים  אפוא ללמד על מידת קיום מחויבות כאמור או העדרה בין בני הזוג.

מטבע הדברים, המחויבות הערכית נבחנת לאורך זמן, והגם שלא מן הנמנע שבמרוצת הזמן יחולו תמורות בגילוייה של מחויבות זו, הרי שעצם קיומה מעבר לרף מסוים לאורך זמן – הכרחי.

בבחינה כוללת זו יש גם משקל, בין היתר, גם למידת המחויבות בעיתות משבר ובכלל זה אם ובאיזו מידה תמך מבקש הקצבה בבן הזוג ככל שתש כוחו טרם פטירתו (ראה לדוגמא ע”ע (ארצי) 15-12-4247 מזל מימון נ’ קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע”מ (פורסם במאגרים 27.02.17); ע”ע (ארצי) 15-10-19306 28 יפה שמיע נ’ מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע”מ (פורסם במאגרים, 10.08.17).

 

סיכומו של דבר, כאשר עולה מראיות ששניים התנהלו כבני זוג, גם אם לא נישאו רשמית, עדיין מסוגל האחד לקבל קצבת שאירים מקרן הפנסיה של האחר, על תקן הגדרת ידועים בציבור (עקב השוואת תנאים של ידועים בציבור לנשואים).

לפיכך, חשוב במסגרת קשר הזוגיות לשמור ראיות לקיום הזוגיות, וראיות לכך שבני הזוג אכן קשרו חייהם זה בזה, ואין מדובר בקשר רומנטי בלבד.

כרגיל, במידה שיש שאלות או אי בהירות לגבי מאמר זה, אשמח להשיב לכל פנייה שלכם.

בטלפונים 050-9190171, 04-6784017  (אפשר לפנות גם באפליקציית הווטסאפ).

ניתן גם לפנות אלי בכל עת בדואר אלקטרוני לתיבה  Yuvlaw@gmail.com.

יובל שבתאי, עו”ד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *